רשויות מקומיות נוהגות לקיים ישיבות פתוחות לציבור לצורך קבלת החלטות שרלוונטיות לתושבים, אבל נדמה שמשהו השתבש ביוזמה הזאת. לא פעם הישיבות הללו הופכות לתחרות צעקות וגורמות מפח נפש הן לבעלי התפקידים בעיר והן לתושבים שמשתתפים בישיבות. מי שמבקש להביע את דעתו מוגבל ל-90 שניות בסוף דיון של שעות, ונותר בתחושה שלא באמת הקשיבו לו. מאמר שפורסם לאחרונה באתרVice סיכם זאת כך: "תהליך המשוב מהקהילה הוא מטרד לא נוח, שמוציא את הגרוע ביותר מאנשים". אבל זה לא חייב להיות כך. שיתוף הציבור יכול להיות הרבה יותר מוצלח עבור כולם. זו הנחת היסוד של מדריך חדש למעורבות אזרחית שפורסם החודש על ידי"Bloomberg Harvard City Leadership", שממוקם ב" Bloomberg Center for Cities"-באוניברסיטת הרווארד. המדריך מותאם במיוחד לראשי רשויות מקומיות, ומשלב מחקר עם פרקטיקה כדי לספק כלים מעשיים לשיתוף התושבים בפתרון בעיות עירוניות.
כתבי "בלומברג סיטיז" שוחחו עם שלושה ממחברי המדריך – הולי רוסון גילמן מהרווארד, יוריט דה ג'ונג וארצ'ון פונג – כדי להבין טוב יותר את מצב שיתוף הציבור ואת הדרכים שבאמצעותן ראשי ערים יכולים לייעל ולהרחיב את הנושא.
תקופה מצוינת לאתחול היחסים
האתגרים של היום – החל משינוי האקלים, דרך התמודדות עם אפליה, ועד שיפור בריאות הציבור – מורכבים מתמיד, ואי אפשר לפתור אותם ללא עזרת התושבים. לצד זאת, מידע שגוי וחוסר אמון בשלטון גורמים לתושבים להיות פחות מעורבים בנעשה במסדרונות העירייה, וחבל.
אז איך עושים זאת נכון? ראשי ערים ובעלי תפקידים בכירים ברשויות מקומיות המשתתפים בתוכנית של בלומברג והרווארד למנהיגות ערים, מדרגים באופן עקבי את שיפור המעורבות הציבורית בראש סדרי העדיפויות שלהם. "בעלי התפקידים הבכירים בעיריות מבינים שהמצב הנוכחי לא עובד", אומרת רוסון גילמן. "במאה ה-21 אתה לא יכול לפתור בעיות עירוניות בגישה של ‘אנחנו-מולם'. פקידי העירייה צריכים לעבוד יחד עם התושבים מול הבעיה".
יש לציין שהשאיפה של מנהיגי ערים במעורבות עמוקה יותר של הציבור בענייני העיר לא תמיד הייתה ברורה כל כך. פונג אומר שבעשורים האחרונים חל שינוי בנושא. "כיום ראשי ערים מבינים שהאמון בשלטון המקומי נמוך יותר, והעובדה שנבחרת לראש עיר כבר לא מעניקה אשראי ציבורי נרחב כמו בעבר", הוא אומר. "כדי לקבל לגיטימציה להתקדם ולפעול צריך לערב את התושבים כל הזמן".
המבט קדימה, הרגליים על הקרקע
לכל עיר יש היסטוריה משלה לגבי שיתוף הציבור, עם הצלחות להסתמך עליהן וכישלונות ללמוד מהם. המדריך החדש של הרווארד מכיל שאלון הערכה עצמית שבעלי תפקידים בכירים בעירייה יכולים להשתמש בו כדי לאבחן ולהבין במה העיר שלהם טובה ולזהות הזדמנויות לשיפור.
דה ג'ונג מסביר שחשוב מאוד "לקחת צעד אחורה ולשאול: מה החוזקות של העיר שלי בשיתוף תושבים? איפה בעבר זה לא הצליח? איך אפשר לחזק את הנושא הזה כעת?'"
מענה על שאלות אלה יעזור לערים להגדיר לאן הן רוצות להגיע, גם אם כרגע המטרות הללו נראות רחוקות. "לא הכול אפשר להשיג בזמן קצר", אומרת רוסון גילמן, "לפעמים יש צורך בחזון של שנתיים, שלוש או ארבע שנים קדימה כדי לקדם את הנושא של מעורבות הציבור".
מנהיגי העיר פלינט במישיגן נקטו גישה כזו כדי להתמודד עם הבעיה ארוכת השנים של נכסים ריקים ומוזנחים. כחלק מיישום תוכנית אב ל-20 שנה, השיקה העירייה פורטל מקוון שבו התושבים יכלו לברר מי הבעלים של נכס מסוים ולדווח על מצב הנכס. בתוך שנתיים בלבד נשלחו דרך הפורטל 120,000 הודעות, שלא רק עזרו לאתר בעיות, אלא גם העצימו את התושבים שהציעו חלק מהפתרונות, שלפעמים היו פשוטים מאוד, כמו כיסוח דשא למשל.
אין מתכון אחד להצלחה – אבל יש מרכיבים מרכזיים
שיתוף הציבור יכול ללבוש צורות שונות ולהתבטא במגוון אמצעים. לכן המדריך אינו ממליץ על שיטות עבודה מסוימות, אלא מציג תשתית נכונה ליישום תהליך שיתוף ציבור אפקטיבי.
לפי המדריך, המפתח הוא להיות מוּדָעים לארבעה דברים: לָמה אתם משלבים תושבים, מה הם מתבקשים לתרום, את מי אתם מבקשים לשלב, ובאיזו צורה תשלבו אותם? – ואז לתכנן יוזמות מקומיות כשהתשובות לשאלות האלה נמצאות אצלנו בראש. "העיר שלכם ייחודית, הֶרכב האוכלוסייה שלכם ייחודי, וההיסטוריה שלכם ייחודית", אומר דה ג'ונג, "אבל כדי לשלב את התושבים בצורה משמעותית בקבלת החלטות עירוניות אתם צריכים להיות ברורים לגבי ארבעת הדברים האלה".
פאנג מצביע על ראש העיר האגדי של בוגוטה, אנטנאס מוקוס, כמנהיג חדשני שהשתמש במעורבות אזרחית כדי לשנות את האופי של העיר. הפעולה המפורסמת ביותר שלו הייתה הצבת 420 פנטומימאים בפינות הרחוב שלעגו לנהיגה מסוכנת ועודדו נהיגה אדיבה. היום אולי זה לא היה עובד, אבל בשנות ה-90 בבוגוטה הדבר השאיר את חותמו והפחית ביותר מחצי את מספר ההרוגים בתאונות דרכים.
"כאשר שיתוף הציבור נעשה בצורה יצירתית ועם מחשבה, התהליך יעיל יותר מאשר כשזה נעשה כברירת מחדל עם 'צ'ק-ליסט' – כלומר להכריז על פגישה פתוחה לציבור, לקיים אותה ולהציג את המדיניות שלכם, ואז לקוות לטוב", אומר פונג. "חשוב להיות מוּדעים לסיבה שבעטיה אתם מנסים לערב את התושבים במה שאתם מנסים לעשות".
זהו תהליך מתמשך, כי מה שעובד היום לא תמיד יעבוד מחר
כאשר מדובר ביוזמות עירוניות, מעורבות תושבים יכולה להיות חלק אחד מובחן בתוך פרויקט מוגבל בזמן. אולם חשוב מאוד שמנהיגי העיר לא יראו בשיתוף הציבור כאקט עם התחלה וסוף, אלא כתהליך מתמשך שניתן לשפר ללא הרף.
תהליך ההערכה של שיתוף הציבור הוא חשוב מאוד. "שיתוף הציבור הוא לא פרקטיקה סטטית", אומר דה ג'ונג. "מה שעובד פעם אחת לא בהכרח יעבוד בפעם הבאה. הנסיבות משתנות, הדמוגרפיה משתנה והתנאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים משתנים. לאירועים גדולים יכולה להיות השפעה גדולה על העיר. טכנולוגיות חדשות צצות ודרכי תקשורת חדשות הופכות לזמינות, ולכן חשוב שמנהיגי ערים יהיו כל הזמן עם אצבע על הדופק ויבדקו: מה עובד, מה לא עובד, ומה אנחנו יכולים לשנות כדי להשיג תוצאות טובות יותר?"
לדוגמה, תהליך ההערכה של התוכנית 'גשר אזרחי) Civic Bridge' (שיושמה בסן פרנסיסקו בהצלחה ועסקה במציאת התנדבויות לעובדי המגזר הפרטי בעלי כישורים מיוחדים, הובילה את עיריית סן פרנסיסקו לבצע שינויים פנים-מחלקתיים כדי לשפר את התוכנית. בתחילה, ההזדמנויות שהציעה 'גשר אזרחי' תועדפו על ידי ראש העיר, אך הן לא זכו לתמיכה ממחלקות העירייה השונות. עם התפתחות התוכנית, הבינו מנהיגי העיר עד כמה התמיכה של מחלקות העירייה קריטית להצלחה, ופיתחו דרכים טובות יותר לעבוד בצורה ישירה עם צוותים ברחבי העיר כדי להגדיר בעיות ופרויקטים ולהתמקד בהם.
מישהו שמחויב לנושא
כדי לשפר את התהליך של שיתוף הציבור צריך למסד את התהליך וליצור שינויים פנימיים שיגבירו את המאמצים של המחלקות השונות בעירייה. זה מה שעשו ערים כמו לנקסטר בפנסילבניה וג'קסון בטנסי. בשתי
הערים הללו החלו במאמצי שיקום נקודתיים בהובלת הקהילה באמצעות התוכנית ", ''Love Your Blockומאז התפתחו מחלקות של מתן שירותים שכונתיים שהגבירו את המעורבות האזרחית עוד יותר.
"חשוב מאוד שיהיו 'נאמני שיתוף הציבור' ברשות המקומית, וברור שהאידיאל הוא מיסוד כלשהו בסניפים של העירייה בשכונות או בגופים עירוניים רשמיים אחרים", אומר פונג. "ברשויות המקומיות יש אנשים שעלולים לראות בשיתוף הציבור כאב ראש שמאט תהליכים ורק גורם לדרישות מהשלטון המקומי. לכן כדי לקדם את הנושא צריך מישהו בתוך העירייה שיהיה באמת מסור לנושא".
2.jpg)
