רוב הרשויות מתכננות גיוס משאבים כמו שמתכנניםרכישת ציוד - מה אנחנו צריכים ומאיפה נקבל. אבל גיוס משאבים זה למעשה בניית עסק.
מה שמייחד את הגישה הזו זה שהיא מכירה בכך שגיוסמשאבים זה לא מקרה חד-פעמי אלא תהליך שצריך להיות בר-קיימא - עם מדידה, למידהושיפור מתמיד.
למה זה משנה? כי זה הופך תהליך אינטואיטיבילמתודי.
איך זה עובד?
מבט על הקנבס המותאם לרשויות חושף משהו מעניין:
1. הצעת הערך לא רק "תרמו לפרויקט טוב" - זה צריך להיותספציפי: הכרה ציבורית, השפעה מדידה, חיבור לקהילה, legacy.
2. השותפויות המרכזיות כוללות לא רק תורמים - גם מתווכים, ארגוניםשמכירים תורמים, רשויות אחרות שכבר הצליחו.
3. ערוצי ההפצה המתוחכמים: לא רק "נפנה ישירות" אלא גםאירועי רשת, הסברה דרך בעלי עניין, המלצות אישיות.
נקודה שהפתיעה: באזור "מבנה העלויות"יש התייחסות לעלות הזמן של צוות הרשות - לא כולם מחשבים שגיוס משאבים זה השקעהארוכת טווח שדורשת משאבים יעודיים.
מה שהקנבס באמת עושה הוא לאלץ אותך לחשוב על גיוסמשאבים כעל מודל עסקי - עם קלט, תהליך ותפוקה מדידים.
————
על הכלי: Business Model Canvas פותחעל ידי אלכסנדר אוסטרוולדר Alexander Osterwalder ומותאם כאן לתחום גיוסהמשאבים.
בהשראת הרצאתה של אודליה קרוצ'י, מנכ"ליתקרן נס ומומחית לגיוס משאבים, במפגש האחרון של יוזמת בלומברג בנגב
2.jpg)
